שעון הקיץ ייכנס לתוקפו בישראל בלילה שבין חמישי לשישי, בין ה-23 ל-24 במרץ ויסתיים ב-29 באוקטובר וימנה 219 ימים. נשיא התאחדות התעשיינים: ״הגיע הזמן להחיל את שעון הקיץ לאורך כל השנה – מהלך שיחסוך למשק 400 מיליון שקל״

שעון הקיץ, אשר יכנס לתוקפו בלילה שבין חמישי לשישי הקרוב, יסתיים ב-29 באוקטובר, בלילה שבין שבת לראשון, והוא ימנה 219 ימים. מדינות אירופה צפויות לעבור גם הן לשעון הקיץ ב-26 במרץ ויחזרו חזרה לשעון חורף ב-29 באוקטובר כמו ישראל. גם במקרה הזה שעון הקיץ ימנה 217 ימים. ארה״ב וקנדה עברו ביום ראשון 18.03.2023 לשעון קיץ אולם הוא יסתיים בצפון אמריקה רק ב-5 בנובמבר, ויהיה שעון הקיץ הארוך ביותר – 238 ימים.

העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013. שעון קיץ בישראל מתקיים לפי חוק זה תמיד בין יום שישי שלפני יום הראשון האחרון של חודש מרץ בשעה 02:00, וחל עד ליום ראשון האחרון של חודש אוקטובר בשעה 02:00. מחוגי השעון יזוזו שעה אחת קדימה (משעה 2:00 לשעה 3:00) מה שיעניקו שעות אור רבות יותר במהלך היום.

נשיא התאחדות התעשיינים: ״הגיע הזמן להחיל את שעון הקיץ לאורך כל השנה – מהלך שיחסוך למשק 400 מיליון שקל״

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, קורא היום (ד׳) להחיל את שעון הקיץ לאורך כל השנה, בשל התועלת הכלכלית והאנרגטית הגדולה שלו למשק. ״אין כל תוחלת בהשארת המצב הקיים בו יש שעון קיץ ושעון חורף. האיחוד האירופי המליץ ב-2019 לפעול רק על פי שעון קיץ בשל התועלות הכלכליות והאנרגטיות הרבות שלו, ובישראל המצב אינו שונה. במידה ונבחר לעבור רק לשעון קיץ, כולנו נהנה מיותר שעות שמש, ולמשק ייחסכו 400 מיליון שקל, מה שאומר איכות חיים טובה יותר לכולנו״.

התועלות הכלכליות של שעון הקיץ הנן תוצאה של החיסכון העצום באנרגיה, שעומד כיום רק על 90 מיליון שקל. עם זאת, אם שעון הקיץ ייושם לאורך כל השנה, החיסכון באנרגיה יעמוד על כ- 155 מיליון שקל. בנוסף המעבר לשעון קיץ יוביל לשיפור בפריון העבודה ובכושר התחרות של המשק. זאת לצד גידול צפוי במכירות ענפי הבילוי, הפנאי והתיירות כתוצאה מיותר שעות שמש ופנאי. גידול שצפוי לשקף תרומה כוללת למשק בהיקף של כ- 240 מיליון שקל.

בנוסף שעת האור הנוספת מעודדת פעילות תרבות ופנאי משפחתית וקהילתית בקרב כלל הגילאים, בדגש על ילדים ובני נוער. כמו כן מתוך עמדת משרד הבריאות, עולה כי להרחבת משך החלתו של שעון הקיץ, עשויה להיות השפעה חיובית על בריאות האדם – גופנית ונפשית.

לפי חוק קביעת הזמן, במדינת ישראל הזמן נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה והתעשייה, בעזרת מערכת של ארבעה שעונים אטומיים, המסמנים את הזמן הלאומי כ-UTC(INPL), (בתרגום מאנגלית) זמן היקום המתואם של ישראל. זמן היקום המתואם העולמי מסומן כ-UTC, ראשי תיבות של Universal Coordinated Time.

בכל מדינה יש זמן מקומי לאומי, שעל פיו חיים תושבי המדינה וכל דבר במדינה מתבצע לפי זמן זה. זמן מקומי בכל מדינה קשור ומוגדר לפי המיקום הגיאוגרפי של המדינה על פני כדור הארץ. כדור הארץ מחולק ל-24 אזורי זמן, כך שהרוחב של כל אזור הוא כ- 1,500 ק״מ, ובתוך אזור זה קיים אותו זמן מקומי. ספירת אזורי הזמן מתחילה בקו האורך אפס מעלות שנמצא בעיר הקטנה גריניץ׳ שליד לונדון. הזמן העולמי UTC מוגדר לפי קו האורך גריניץ׳.

בכל אזור שנמצא מזרחה לגריניץ׳ הזמן המקומי מקדים את הזמן העולמי UTC במספר שעות ששווה למספר של האזור. למשל, אירופה נמצאת באזור מספר 1 לכן הזמן המקומי במדינות אירופה הוא UTC + 1. מדינת ישראל נמצאת באזור מספר 2, לכן הזמן המקומי שלנו הוא UTC + 2.

בכל אזור שנמצא מערבה לגריניץ׳ הזמן המקומי הוא בפיגור ביחס לזמן UTC. למשל הזמן המקומי בניו יורק מפגר יחסית לזמן העולמי בחמש שעות והוא מהווה UTC – 5.

זמן עולמי UTC מוגדר על בסיס מדידות של 500 שעונים אטומיים, שנמצאים במדינות שונות ברחבי העולם. הזמן המקומי הישראליUTC(INPL) מוגדר על בסיס מדידות של ארבעה שעונים אטומיים, עם דיוק של מיליארדית של מיליונית השנייה.

LEAVE A RESPONSE

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Related Posts